מזל טוב, האחים מכנס

ב-8 ביוני אנו חוגגים יום הולדת משותף לשתי אגדות, בעלות שם משפחה אחד, מאבני היסוד של המועדון. שם האחראי במידה רבה לתהילה וצריבת האתוס של מכבי נתניה בספורט הישראלי. עודד וגדי מכנס נולדו ב-1956, וכדי לציין את המאורע ארחנו ב-2018 את אחד מבכירי כותבי הספורט בארץ. הבמה שלו:

 תאומי הקלאס | מאת: עוזי דן

אני אספר לכם איך אני מגדיר שחקן כדורגל גדול באמת-באמת, מהסוג שכבר כמעט אין. לא בארץ ולא בעולם. היכולת חשובה, כמובן; המספרים משמעותיים, בטח; התארים גם צריכים להיות שם, זה חלק מהעניין; אבל כל זה ממש לא מספיק. צריך להוסיף אופי, צריך להוסיף התנהגות – על המגרש ומחוצה לו. לא רק כלפי שחקנים מקבוצתך, אלא גם כלפי אלו מהקבוצה היריבה. לא רק למאמנים, עסקנים או תקשורת, אלא גם לאוהדים.

אחד כזה - וכאמור, הם היו נדירים כל כך שכמעט ופסו מהמשחק - מקבל אהבה מאוהדי קבוצתו, כמובן. אבל הוא זוכה לכבוד, הערכה והוקרה גם מאוהדי היריבות. הוא קונצנזוס, כי על אוהדים אי אפשר לעבוד. הם שיודעים שכדורגל הוא החיים עצמם, וכאשר יש מישהו נדיר כזה באיזור - הם יודו לאלוהי המשחק שזכו לראותו.

כזה היה עודד מכנס. גדול הסקוררים שראיתי בארץ, בכמעט חמישה עשורים שאני צופה במשחק היפה. מלך שערים ארבע פעמים; אליפויות, גביע, דאבל, שלוש פעמים כדורגלן העונה; אבל זה לא מספר את הסיפור. כמה קלאסה היתה לו על המגרש, כמה קלאסה היתה ויש בהתנהגות שלו. העובדה שלא הורחק אף פעם בטח לא מפתיעה.

כאוהד מכבי (תל אביב, כן. עבורנו מכבי יש רק אחת) גדלתי בתקופה שנתניה היתה היריבה הגדולה. אימפריה עם שחקנים אימתניים, קבוצה עצומה שלפעמים עשתה לנו בית ספר, ומולה התמודדנו על תארים. והגדול מכולם היה מכנס.

ידעת שהוא יבקיע מולך, ידעת שאי אפשר לעצור אותו - אבל להבדיל משחקנים אחרים אי אפשר היה לשנוא אותו, להגיד שהוא לא טוב, שיש לו רק מזל, שהוא לא הגון או הוגן. הוא היה פשוט משכמו ומעלה. כל שאפשר היה זה להעריך אותו. ידעת שהגולים יבואו, לאחריהם הקפיצה אל-על על עם יד שמאל מושטת מעלה, רק קיווית שהם לא יהיו נגדך.

גדי, באופן טבעי לשחקן הגנה, זכה בפחות תהילה, אבל כמובן שהיה חלק חשוב מאותה קבוצה אדירה. מניין התארים הקבוצתיים שלו במדי נתניה זהה לזה של אחיו, כשבראש 4 האליפויות. העובדה ששניהם התמודדו על מקום בהרכב הנבחרת, מול שחקנים גדולים בתקופה יפה של הכדורגל הישראלי, ושלגדי יש יותר הופעות - אולי מבהירה עד כמה היה מוצלח בתפקידו. וכמו עודד, היו לגדי את כל הדברים הללו, שעושים שחקן טוב לבן אדם. הדימיון הפיזי ברור ומובן מאליו, אבל אפשר היה לראות ממש גם את הדמיון בהתנהגות, באופי. כמעט לצייר באיזה בית גדלו וגידלו את התאומים.

איך אומרת הקלישאה, כבר לא מייצרים כאלו היום. זה כל כך נכון.

עוזי דן