דלג לתוכן העמוד(מקש קיצור 1)
דלג לתפריט תחתון(מקש קיצור 2)
דלג לצור קשר(מקש קיצור 3)
דלג לנגישות באתר (מקש קיצור 4) 
במסגרת פינתנו החדשה "יהלום צעיר", פגשנו את עידן אביטוב. עידן, מגן ימני בן 15 מנהריה, משחק זו העונה השלישית במועדון. אביטוב החל את העונה בקבוצת נערים ב', ולפני כשבועיים "הוקפץ" לקבוצת נערים א', אותה מאמן יוסי טוויל, שאימן את עידן בשנתיים האחרונות ובעצמו עבר לקבוצה רק לאחרונה. בשיחה עם עידן ניתן בקלות להתבלבל ולחשוב שמדובר בשחקן בוגרים: שקול מאוד, צנוע, חדור מוטיבציה ובוגר לגילו. שילוב הנתונים הללו יחד לא נעלם מעיני הצוות המקצועי במחלקה, שהעלו אותו לשחק עם חבר'ה הגדולים ממנו בשנה.
כשאביטוב מדבר על הקבוצה בה הוא משחק, הוא עדיין רגיל לנערים ב': "פתחנו מצוין את העונה, זו אמנם לא ליגה חזקה, והשאיפה היא כמובן לקחת אליפות. יש קבוצה מגובשת, ממש משפחה". יחד עם זאת, עידן יודע שבנערים א' המטרות צנועות הרבה יותר: "המטרה היא להישאר בליגה הבכירה, ואין לי ספק שנצליח לעשות את זה. מדובר בקבוצה חשובה מאוד למועדון, שנתון אחד לפני הנוער. חשוב שלמכבי נתניה תהיה קבוצה בכל ליגה בכירה בישראל".
למרות שהוא מתבטא כמו נתנייתי מלידה, אביטוב בכלל מגיע אלינו מנהריה. "שיחקתי במטה אשר נגד מכבי נתניה. ציקי, מאמן נתניה, ניגש למאמן שלי, וואהיב כיאל, אחרי המשחק ואמר לו שמצאתי חן בעיניו. משם דברים התגלגלו. הגעתי לכמה אימונים בנתניה והציעו לי להישאר".
המרחק הגיאוגרפי לא פשוט לנער בגילך.
"אבא שלי ואני התלבטנו אם להגיע לנתניה או להצטרף דווקא למכבי חיפה, ולמרות שחיפה קרובה יותר למקום מגורי החלטנו שעדיף לי להגיע למכבי נתניה. אני יודע שבחרתי נכון, ובכל יום כאן גורמים לי להרגיש בבית. זה המקום להודות למטה אשר ולצוות המקצועי שם שתמך בי, פירגן, ורצה את טובתי: אילן, ווהיב, רונן ושמוליק עמירה."
לאחר שנתיים בהן היה עידן נוסע מדי יום מנהריה לנתניה וחזור, עבר להתגורר וללמוד בפנימיה המקומית "אורט לייבוביץ".
עד כמה קשה היה לעשות את הצעד הזה?
"דוקא בשנתיים הראשונות היה יותר קשה: מדי יום הגעתי לבית הספר בנהריה, משם ישר לתחנת הרכבת, אימון בנתניה, וחזרתי הביתה רק בעשר בלילה. החלטתי שעל מנת שאוכל להשקיע את כל כולי בכדורגל עדיף לי לעזוב את נהריה, ולגור בפנימיה בנתניה".
ואיך הגיבו ההורים?
"המשפחה תמכה בי, וזה חשוב לי מאוד. מרגיש שכל הסובבים אותי תומכים ומחזקים אותי, ולי יש את השקט לעבוד קשה ולהתקדם על מנת לעמוד במטרות של הקבוצה ושלי".
מה הקשיים שאתה חווה ביום יום וכיצד אתה מתמודד איתם?
"הקבוצה היא כמו משפחה, אחים לכל דבר. ביום יום אני בפנימיה ושם דואגים לכל מה שאני צריך, כך שאני לא חש שום קושי. בסופי שבוע אני יוצא הביתה, ומגיע עם המשפחה למשחקים. אבא שלי הוא לא רק אבא, אלא גם חבר ולוקח אותי לכל משחק. תמיד תומך ומעודד, גם כשפחות הולך לי".
לפני שבועיים הצטרף עידן לקבוצת נערים א', אותה מאמן יוסי טוויל שאימן את אביטוב גם בשתי העונות הקודמות. כעת שניהם – טוויל ואביטוב – עברו לקבוצה חדשה בעצם.
"בשתי העונות הראשונות שלי בנתניה יוסי היה המאמן שלי, ולפני שבועיים הוא עבר לאמן את קבוצת הגיל הבוגרת יותר. בשבוע שעבר הוא העלה אותי לקבוצה שלו (נערים א') ושיחקתי שם כבר שני משחקים".
מה טיב היחסים ביניכם?
"יוסי האמין בי מהרגע הראשון במועדון, נתן לי בטחון, בזכותו עשיתי קפיצת מדרגה משמעותית באופן בו אני מתייחס למשחק מכל בחינה. בנוסף, עבדתי עם מאמן אישי בשם רונן טל, וגם לו יש חלק ניכר בהתקדמות שלי. מקווה רק להמשיך ככה, עדיין לא עשיתי כלום בכדורגל, ואני נהנה ללמוד ולקבל עצות ממאמנים עם ניסיון".
היכן אתה רואה את עצמך בעוד 3-4 שנים?
"קודם כל חשוב לי להישאר צנוע, ולעבוד קשה. המטרה והחלום הם להיות שחקן בבוגרים של מכבי נתניה, ואעשה הכל על מנת להגשים אותו".
.png)
