מיכל הקטנה - שחקנית גדולה

עתיד זוהר מצפה למיכל בראשית, (ילדים טרום ב') רק בת 9 וכבר מחוזרת על ידי כמה קבוצות כדורגל בארץ. השחקנית הצעירה התחילה את דרכה בכדורגל בתור תחביב, כששיחקה עם אחיה בשעות הפנאי, היום היא מעידה על עצמה שהכל סובב סביב הדבר הזה שנקרא כדורגל והרצון להתמקצע ולהתקדם בתחום.

בשיחת בנות קצרה, היא מספרת לי מתי התחילה לשחק כדורגל, הקושי לשכנע את אביה לרשום אותה לחוג של "בנים", הטבעיות שבה התקבלה בקבוצת הבנים, החיבוק והתמיכה מהחברות בבית הספר והחלומות שהיא בטוחה שתגשים. שיחה גדולה עם ילדה קטנה.

נתחיל בשאלה המתבקשת: מה הקשר בינך לבין כדורגל? איך הגעת לענף?
בגיל 5 אחי הגדול לימד אותי כדורגל וכל פעם היינו הולכים למגרשים לשחק. באיזשהו שלב התחלתי להצטרף לאחי וחברים שלו שהיו משחקים עד שהבנתי שאני רוצה לשחק מקצועי יותר.


מיד נגיע לשלב שזה הפך לרציני יותר אבל קודם לכן, איך הגיבו החברים של אחיך לזה שאת מצטרפת למשחקים?
הם קיבלו את זה יפה, לא גרמו לי להרגיש שזה מוזר. הייתי חלק כמו כולם.

מתי בעצם התחביב הפך להיות רציני יותר? איך הגעת למכבי נתניה? מתי זה קרה?
לפני שנה הבנתי שאני אוהבת כדורגל ורוצה להשתייך לקבוצה, פניתי לאבא ואמרתי לו את זה והוא לא הסכים.

למה בעצם?
הוא אמר לי שזה משחק של בנים וזה לא מתאים לי אז אחי הגדול נכנס לתמונה ועזר לי לשכנע אותו.עד שהצלחנו.
אחרי כמה שבועות אבא הבין שאני רצינית ורשם אותי לקבוצת הבנות של מכבי נתניה, הייתי שם תקופה קצרה ועברתי לקבוצת הבנים.
 

תסבירי.
הייתי בקבוצת בנות אבל בגלל הקורונה וכל מיני סיבות אחרות, לא היו לנו הרבה אימונים ואבא ראה אותי משחקת והבין שאני צריכה קבוצה ברמה יותר גבוה, יותר מאתגרת. מורן המאמן של קבוצת הבנים הסכים שאצטרף לקבוצה אחרי אימון ניסיון ומאז אני שם.