דלג לתוכן העמוד(מקש קיצור 1)
דלג לתפריט תחתון(מקש קיצור 2)
דלג לצור קשר(מקש קיצור 3)
דלג לנגישות באתר (מקש קיצור 4) 
ביום שבת (15:00) מכבי נתניה תצא למשחק חוץ נגד מ.ס אשדוד במסגרת המחזור ה-24 בליגה. לקראת המשחק בחרנו לראיין את מגן הקבוצה בין השנים 2006-2009 - דדי בן דיין.
באוגוסט 2006 הצטרף בן דיין למועדון מקבוצת קולורדו ראפידס. במשך שנותיו במועדון רשם 92 הופעות במועדון (ליגה, גביע המדינה וגביע אופ"א), בהם כבש 15 שערים. שלושה שערים מתוך ה-15 שכבש היו נגד מ.ס אשדוד. בראיון שערכנו איתו השבוע הוא מספר על תקופתו באמריקה, שלוש השנים במועדון, רגעים גדולים, משחק הגביע המפורסם נגד אום אל פאחם ועוד.
מה ההבדלים למעשה בין ליגת ה-MLS לליגת העל?
"ההבדלים הם באתלטיות ובפיזיות. האמריקאים מאוד מהירים וחזקים, ודוגלים בכל הקטע של האתלטיות. מה שהיה חסר שם זה העניין של הטכניקה והבנת המשחק - שאת זה היה לי וזה עזר לי מאוד שם".
מה השוני שקיים בתרבות הספורט בין הליגות?
"כמובן שיש שוני. שה מתחיל בכך שלא משנה מה אתה עושה - תמיד מודים לך על המאמץ שלך. המקצוענות שם זה מעל הכל. למדתי לעשות את ההפרדה בין השינוי שצריך לדרוס על המגרש, או בחוץ לצחוק או כל דבר אחר. הסוויץ' שם כשעולים על המגרש הוא משהו שלא מבינים אותו בארץ. זה דבר טוב שקורה כי ככה אתה יודע שלא קשור מה שקורה לפני המשחק - אתה נותן הכל על המגרש".
איך הייתה החזרה לארץ?
"ההתחלה הייתה חדשה. באתי מה-MLS אחרי שיאמר הגיע עם ברקוביץ' ורצו שאגיע לנתניה אחרי שתי עונות טובות בקולורדו. בהתחלה היה לי חדש אבל מהר הסתגלתי. מכבי נתניה זה מועדון מחבק. החיבור היה ממש מהיר"
איך היה החיבור לקבוצה?
"לקהל היה חלק בזה. הקהל, ההנהלה, הצוות. היה לי שלוש שנים מדהימות במכבי נתניה, הרגשתי שהרבה על הכתפיים שלי. הייתי סוג של מנהיג, האהבה שקיבלתי מהמועדון הייתה מאוד גדולה. אלו היו שלוש שנים שלא אשכח בחיים".
איך היה לשתף פעולה עם לואיס מרין?
"היתה לנו הבנה עיוורת. הניסיון והמנהיגות שלו עזרו לקו ההגנה ולי בכלל - כך שיכולתי לצאת להתקפה בראש שקט ועשיתי הרבה דברים טובים בהתקפה. החיבור היה ממש טוב ומאוד נהנתי לשחק איתו, הוא מקצוען אמיתי".
כמגן תקפת הרבה והיית חלק ממשחק ההתקפה, איך קיבלו את זה המאמנים?
"האמת שהמאמנים שהיו הבינו שיש לי צד התקפי חזק שחבל לפספס אותו. העדיפו לשים שחקן שסוגר אותי שאני עולה - אז קשר אחורי היה סוגר אותי וזה היה נותן לי חופשיות בהתקפה. במכבי נתניה הרגשתי שאני חייב הרבה גם למועדון וגם לקהל - אז הייתי גם בהגנה וגם בהתקפה ברוב המשחקים".
בשלוש השנים שלך במועדון כבשת 15 שערים, מה השער הכי גדול שלך?
"היה משחק אחד בגביע נגד אום אל פאחם שהבקעתי וזה היה אחד המשחקים הגדולים. היה גם צמד נחמד נגד אשדוד".
תרחיב קצת על השער מול אום אל פאחם
"זה משחק זכור מאוד. אום אל פאחם הובילו פעמיים (1:0 ו-2:1) ואני השוויתי את התוצאה, עשיתי 2:2 בדקה ה-90. אני לא חשבתי על זה שהמשחק בורח. כל הזמן הייתי מפוקס בלנצח את המשחק ולעלות שלב. אני חושב שב-2:1 הרבה שחקנים לא האמינו אבל אני כן האמנתי, ובגלל זה בדקה ה-90 הייתי ברחבה של אום אל פאחם וכבשתי את שער השיוויון".
מה הרגעים הגדולים שאתה זוכר מהתקופה שלך במועדון?
"אני זוכר הרבה רגעים מדהימים שלנו: כשהבטחנו עלייה לאירופה שלוש שנים ברציפות,. אחד המשחקים הכי זכורים שלי היה כששיחקנו נגד קבוצה מפורטוגל בקריית אליעזר שהיה כמעט מפוצץ, כל נתניה הייתה שם. אווירה כזו לא הייתה במועדון הרבה שנים. סחפנו הרבה אנשים באותן שלוש שנים, העיר והקבוצה נתניה הייתה בכותרות - זאת הייתה תקופה מדהימה".
הקבוצה הייתה בצמרת אבל התקשתה באמת להתחרות מול בית"ר בתקופת גאיידמק, איך אתם חוויתם את זה כקבוצה? האמנתם שאפשר?
"כן האמנו שאפשר, אבל היו שם מקבץ שחקנים הכי טובים. אמנם לא היה לנו תקציב קטן, יחסית היה גדול אבל לעומתם זה היה דוד נגד גוליית. עשינו עונות מדהימות, משחק אחרי משחק שדחפנו למקום הראשון. היה יפה לראות קבוצת שחקנים שנלחמת משחק אחרי משחק כדי לנצח קבוצת מיליונרים".
מה אתה זוכר מלותר מתאוס? הוא הכניס מקצוענות למועדון?
לותר מתאוס הכניס מקצוענות מצד אחד, אבל מצד שני הוא כל הזמן היה מסתכל על איך הוא היה בתור שחקן במקום לקחת אותנו קדימה. אני יכול לתת דוגמא: בפגרה של ינואר היינו בצמרת הטבלה. במקום שנתחזק בשחקנים, הוא נתן לנו 9-10 ימי חופש ונסע להתחתן בלאס וגאס, ככה שמכבי נתניה לא הייתה לדעתי בראש מעייניו".
מה אתה זוכר מהאימונים איתו?
"היו אימונים מאוד קשים, שעתיים-שעתיים וחצי. הוא היה מזמין אותנו בשבתות לפני משחק לאימון בוקר ב"קופסא". אני זוכר אימונים ב-10 בבוקר כשהמשחק היה בחמש. אלו היו דברים חדשים שלא היו מוכרים לשחקן הישראלי. האימונים שלו היו טובים וגם ארוכים".,
במבט לאחור על הקריירה - אתה גאה?
"כן. יש לי במה להיות גאה ולא רק בגלל התארים והשערים, אלא בגלל כמות השנים והמשחקים. זו דרך שאני מסתכל אחורה ויכול להיות גאה בעשרים שנה של עשייה וקריירה. הרבה רגעים של הצלחה. עבדתי קשה יום-יום, שעה-שעה כדי להגיע ליום ולהסתכל אחורה על כל הדברים הטובים האלה. היום אני כבר בקטע של אימון, אני מאמן כבר שש שנים במחלקת הנוער של מכבי ת"א המקום בו גדלתי כנער. אני ממשיך בדרכי לתת מהידע והניסיון שלי לדור הצעיר".
איך היו הימים הראשונים לאחר הפרישה? חווית את ה"בום" שהשחקנים מדברים עליו לאחר הפרישה?
זה לא כזה בום. אתה מכין את עצמך, הגעתי כבר לגיל 37. בראש תכננתי את זה למרות שיכולתי להמשיך לשחק עוד שנה-שנתיים. עם כל הכבוד גיל 37.5 זה גיל שאפשר להגיד די ולהנות מהשלב הבא בחיים וזה מה שעשיתי".
מי השחקן הכי גדול ששיחקת איתו ביחד?
"בנבחרת אייל ברקוביץ'. בניון וזהבי אחריו, אבל ברקוביץ' היה מספר אחד".
איך זה בשבילך לאמן נערים כיום ולהעביר להם את מה שאתה יודע?
"נותן סיפוק אבל זה לא קל. הילדים והנוער של היום זה לא מה שהיה לנו כילדים כששיחקנו והיינו 5-6 שעות במגרש. היום הילדים פחות משחקים ויש להם הרבה הסחות דעת מסביב. לא קל ללמד שחקנים שיש להם הרבה הסחות דעת, בגדול יש הרבה סיפוק בלעבוד עם הדור הצעיר".
בתור מאמן נערים ושחקן עבר - מה צריך לקרות כדי שהכדורגל ילך צעד קדימה?
"צריך לתת למאמנים הצעירים את הבמה. מה שקרה כאן בשנים האחרונות בנושא של האימון לא היה מספיק מקצועי. אני רואה את זה היום כמאמן, אם הייתי מקבל כלים כמו שאנחנו נותנים לשחקנים - אני בטוח שהייתי שחקן יותר טוב".
לסיום, מסר לקהל האוהדים
"מאוד נהניתי במכבי נתניה וזה היה בית בשבילי. נתתי את כל כולי עד טיפת הזיעה האחרונה שלי. היו לי שלוש שנים מדהימות ואולי הכי כיפיות שהיו לי בקריירה. לא אשכח בחיים את מכבי נתניה, את חדר ההלבשה, את ה"קופסא". היה שלוש שנים מדהימות".
.png)
