דלג לתוכן העמוד(מקש קיצור 1)
דלג לתפריט תחתון(מקש קיצור 2)
דלג לצור קשר(מקש קיצור 3)
דלג לנגישות באתר (מקש קיצור 4) 
(2).jpg)
.jpg)
התחלתי לאהוד את מכבי נתניה בגיל 6 בערך, כנראה בעקבות אליפות 1974, כשהתחלתי להתעניין בכדורגל ,והבנתי שמכבי נתניה היא הקבוצה הכי טובה בישראל.
נולדתי וגדלתי בעפולה ואני אפילו זוכר שכל חולצת בית ספר שקנו לי - מייד הייתי מוציא אותה מהשקית, רץ לחדר, מוציא טוש שחור וכותב עליו :11 - כי עודד מכנס היה תמיד הכי גדול בעולם -עבורי.
המבוגרים שבינינו מכירים את התקופה, אבל לצעירים שבינינו צריך להסביר שלא לכל משפחה היה רכב, תחבורה ציבורית כלל לא הייתה קיימת ונסיעה מעפולה לנתניה הייתה אז מורכבת כמו שהיום טסים לזנזיבר.
לימים,אבי קנה רכב, סוסיתא כרמל - (בקושי התאים לנסיעה עירונית), והייתי מפציר בו שייקח אותי לנתניה לראות את האהבה הראשונה שלי .
ואכן, אחת לחודש בערך (1 מתוך 3 משחקי בית בערך) הייתי נוסע עד לנתניה והייתי מאושר עד הגג.
אפילו למדתי שכשנמצאים ביציע, צריך להזמין רק קרטיב לימון צהוב (אכלתי בשקיקה למרות שלא אהבתי את הטעם החמוץ) וריח הצחנה של השירותים בקופסה לא הפריע לי מעולם ..הייתי המאושר באדם כי מבחינתי ,הגעתי להיכל הכדורגל.
אני עושה אתנחתא קצרה כדי להסביר לאוהדים הצעירים שבינינו - מכבי נתניה של שנות השבעים והשמונים הייתה הדבר הכי קסום ואטרקטיבי בישראל, היה לה המון אוהדים בכל רחבי הארץ ולא רק בנתניה.
לא פעם אני פוגש אנשים שמספרים לי בערגה, שכשהם היו צעירים הם היו נוסעים עד נתניה כדי לראות את הקבוצה של המדינה.
לכן, אני יכול להרגיע את כולם - יש לנו הרבה אוהדים רדומים בכל המדינה, כמויות גדולות, חלקם כבר לא מתעניינים כל כך בכדורגל, חלקם עברו לאהוד קבוצות אחרות - אבל בתוך תוכם הם עדיין יהלומים.
בעונת 81/82 (כשאני בן 12) גם איבדתי את התמימות, לצערי ,במחזור האחרון נגד ראשל״צ לא הייתי במגרש אבל הטרנזיסטור היה צמוד לאוזני כל הזמן, ייחלתי לשער של שמשון על כפר סבא, אבל, זה לא קרה ואז הסבירו לי שהמשחק ההוא התנהל בתוך עיגול האמצע 90 דקות, כי ככה זה בישראל.
יש לציין כי שירי האוהדים הם הכי מרגשים והכי משקפים את תחושותיי.
משפטים כגון :
"בטוב ברע, אני נשבע עד המוות בצהוב"
"גדלתי בקופסה-שם התאהבתי בך".
"נתנינה,תמיד תהיי הבית- האהבה הראשונה"
תמיד יעלו בעיניי דמעות אושר וצמרמורת בגוף ....כי "איך אני מתרגש בכל פעם מחדש".
אני שמח מאוד וגאה מאד שהבעלים שלנו אייל סגל הוא גם אוהד, זה דבר נדיר ,יתרון ענק - שההתנהלות של המועדון היא עין בעין עם האוהדים - הרצון לחזור לטופ ולהביא תואר עם הקבוצה הכי הכי בעולם.
אני יכול לציין בגאווה ,שגם בתי מאיה נדבקה בחיידק שנקרא מכבי נתניה ויש לה כבר מספר שנים מנוי לידי.
לסיום - יש לי מסר לאותם ילדים/ות שלא גרים בנתניה והרבה פעמים מרגישים מיעוט - (למרות שאצלי בכיתה ,וזה יישמע לכם מוזר אבל ככה היה באותם שנים היו הרבה אוהדים למכבי נתניה ומעט שאהדו את מכבי ת''א או ביתר י-ם)- תהיו חזקים, יש לנו אחלה של קבוצה ואחלה מועדון - הרבה ירצו להצטרף אלינו, כי "האימפריה עוד תחזור"/
.png)
